top of page
b84425_69ac495d90bc464e831f78d0227c151f~mv2.jpg.webp

מגי נלסון

הָאַרְגוֹנַאוּטִים

NIS 96

מגי נלסון, סופרת ומשוררת אמריקנית, מהכותבות החשובות של דורנו, זכתה בשלל פרסים ומענקים חשובים על כתיבתה הניסיונית המגוונת. 

 

הָאַרְגוֹנַאוּטִים - הנודע מבין ספריה, עטור שבחים ופרסים - נבחר למועדון הספר הפמיניסטי של אמה ווטסון, והוא ספרה הראשון המתורגם לעברית.    

 

זהו ספר נועז, פורץ דרך; יצירה חוצת-גבולות ז'אנרים: כתיבה אוטוביוגרפית המתמקחת עם תיאוריות ביקורתיות וחוקרת את אפשרותן של מילים לייצג רעיונות כמו אהבה, הורות ומוות. נלסון מטילה ספק בכל דבר ומפרקת כל מוסכמה אפשרית במבט מיקרוסקופי אך רחב-היקף. עם זה, היא רוצה להיות מאושרת. ומאמינה באהבה.

 

מתוך הזוגיות יוצאת הדופן שלה עם האמן הקווירי הארי דודג' - שהוא נזיל מִגדרית, לא אישה ולא גבר - ומתוך דין וחשבון על מסעה ההריוני הכולל סצנת לידה מפעימה ומטלטלת, נלסון פורשת מסה מרשימה, רעננה ועוצמתית על תשוקה וזהות, מיניות ומגדר, משפחה, וכן על המגבלות והאפשרויות של אהבה ושפה. אף שהיא מתעמתת עם האפשרות שמילים לא מספיקות, למעשה מתחוור שההפך הוא הנכון: אין תחליף למילים שמבוטאות מהפה שלך ממש.

 

"מגי נלסון מחזירה את האמון במילים."

אלעד בר-נוי, "7 לילות", ידיעות אחרונות

 

"לחשוב ולהרגיש הם, בשביל נלסון, תהליכים הכרחיים הדדיים; התוצאה היא דיוקן יוצא דופן גם של שותפות רומנטית וגם של שיתוף פעולה בין השכל ללב."

הניו יורקר   

 

"יצירת מופת המשלבת אוטוביוגרפיה, זיכרונות, ניתוח והומור... לאורך ספרה נלסון שואלת בעצם, 'איך מישהו מחליט מה נורמלי ומה רדיקלי? ובפני איזו סוג של חוויה אנו סוגרים את עצמנו, כשאנו חושבים שאנו כבר יודעים?'"  

לוס אנג'לס טיימס

 

"מגי נלסון היא אחת הסופרות המשלהבות והמפעימות ביותר הפועלות באמריקה כיום, מההוגות החדות והמקוריות ביותר בדורה." 

הגרדיאן


"לקרוא את נלסון זה כמו לטאטא את העלים מהחניה המנטאלית שלך: בסוף  הספר אתה מבין טוב יותר איך העולם עובד... זהו אחד הספרים האינטליגנטיים, הנדיבים והמרגשים שקראתי."  

פבלישרס ויקלי

 

"הכתיבה של מגי נלסון לא דומה לאף כותב אחר בפלנטה... כנה, חכמה ורגישה מאין כמוה... הספר הזה הוא בו-זמנית טיעון, עדות ומכתב אהבה."

מייריד סמול סטייד, ג'זבל 

 

"מגי נלסון מבהירה שהיא כאן כדי לגרום לך לחשוב ולהרגיש באמצעות הפרוזה החדה, הנפלאה מאוד, שלה... אינני יכולה לחשוב על ספר אחר מהזמן האחרון שרציתי לקרוא בו שוב ושוב כמו בספר הזה."  

רוקסן גיי, ארטפורום

bottom of page