ד"ר רועי ברנד הוא פילוסוף ואוצר. הוא מרצה בכיר לפילוסופיה בתכניות לתואר שני של בצלאל ושל אוניברסיטת תל אביב. הוא הקים וניהל את יפו 23, מרכז לאמנות עכשווית בירושלים ואצר תערוכות רבות, ביניהן - The Urburb - שייצגה את ישראל בביאנלה הבינלאומית לארכיטקטורה בוונציה ב-2014. ספרו לאהוב לדעת—על חיי הפילוסופיה מסוקרטס ועד דרידה, יצא בהוצאת אוניברסיטת קולומביה, ניו-יורק בשנת 2013, ובעברית בהוצאת רסלינג בשנת 2016. ספרו החדש אמנות וצורת החיים יצא ב-2021 בהוצאת פאלגרב מקמילן. מנהל את חלל הפרויקטים פרטר לאמנות ופילוסופיה בתל אביב.
מייסד ומנהל
רועי ברנד
אז מה זה פרטר?
כמעט כל מי שנכנס שואל אותנו, מה זה המקום הזה?
אז ככה.. תלוי את מי שואלים..
- רצינו ליצור חדר פלאות (לא ידענו את זה בהתחלה) שניתן בו לצלול לתחומים שמעניינים אותנו, פילוסופיה, אמנות, ספרות, עיצוב, מוסיקה.
- מקום שירגישו בו נוח, כאילו מישהו הגיע להתארח אצלנו בבית. להרגיש חופשי להיכנס לפתוח ספר, לראות אמנות, ללמוד פילוסופיה, לשמוע הרצאה, לשוחח לשהות ולבהות, לייצר דיאלוגים חדשים -לשמחתנו כבר מתרחשים יוצרים שיתופי פעולה מרתקים.
- חלל פרוייקטים לאמנות- פשוט מקום שאמנים יכולים להציג בו, חסרים הרבה מקומות כאלו. אמנים בשלבים שונים בקריירה שלהם, במדיומים שונים וממקומות מגוונים. כל זה בשונה מהמודל של גלרייה מסחרית המייצגת אמנים מסויימים או חללים מוסדיים.
- אמנות כחלק מהחיים - אמנות צריכה להיות נגישה וזמינה לכולם, היא נותנת נשמה ומרגשת לנו את התחושות והחושים מוסיפה ערך לחיינו ולחללים בהם אנחנו מבלים את רוב זמננו. חלל בלי אמנות מרגיש לי עצוב וריקני. רצינו להנגיש בגובה העיניים, העבודות לא מוצגות במוזיאון או בקוביה לבנה אלא במשהו שהוא די קרוב לבית, דירה.
- תמיכה ביוצרים ובשוק האמנות - מקום בו אפשר לרכוש עבודות של אמנים ישראלים בטווחי מחירים מגוונים, זו הדרך היחידה לתמוך ולפתח את היצירה בארץ. יש לנו אמנים נפלאים ואם שוק האמנות פעיל הם יכולים ליצור ולהתפרנס. פשוט כי מישהו אהב את העבודה, בלי האשליה והתלות בפרסים, קרנות, תמיכות ממסדיות או אותם 5 אספנים. אנו רוצים למוסס את הריחוק והחשש המחירים וכל האינפורמציה שקופה לכל, אנו עוזרים ומייעצים גם לרוכשים חד פעמיים וגם לוותיקים- נגיש.
- קצת על אדריכלות ועיצוב... פרטר נמצא בקומת הקרקע של מעונות העובדים הבניינים האייקונים שנבנו על ידי אריה שרון בשנות השלושים. החלל פונה לחצר פנימית - אי ירוק ושקט בלב הסואן של תל אביב.
המחשבה בשיפוץ הייתה להחזיר אותו קרוב ככל הניתן לתכנון המקורי היפה של הסיגנון הבינלאומי, לשמור על ניקיון עיצובי ופשטות.
